החלטה בתיק רע"א 6312/04

1.        בפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 28.1.04 (השופטת ש' דותן) שניתנה במסגרת ערעור על החלטת הרשמת י. שיצר מיום 18.4.02, בה הורתה על השבת ערבות שניתנה על ידי חברת כור תעשיות בע"מ (להלן: כור), לטובת המבקשת, כבטוחה להבטחת תשלום פסק דין. 

2.        המשיבה תבעה את המבקשת בהליך סדר דין מקוצר. לאחר שנדחתה בקשתה של המבקשת ליתן רשות להתגונן, ערערה על כך המבקשת לבית המשפט העליון. בפסק דינו מיום 13.5.96 (ע"א 2799/91) קבע בית המשפט העליון, מפי כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן, כי יש מקום לתת למבקשת רשות להתגונן. עם זאת, בית המשפט התנה את מתן הרשות בשניים. האחד, נקבע שעל המבקשת להעביר מחצית מהסכום שנפסק על ידי בית המשפט בערכאה הדיונית. השני, על המבקשת הוטלה הפקדת ערבות להבטחת תשלום מחציתו השנייה של פסק הדין.

           המבקשת עמדה בשני התנאים הנ"ל. אשר לזה האחרון, הופקד כתב הערבות בבית המשפט המחוזי, ביום 9.9.96, חתום על ידי צד שלישי - חברת כור. בכתב הערבות נקבע שחברת כור ערבה "בערבות בלתי חוזרת לתשלום מלוא פסק הדין החלוט שינתן, באם ינתן, על ידי בית המשפט בתיק אזרחי 297/90 לחובתה של סולכור חבקה לשיווק בע"מ (להלן - "סולכור")".

3.        במהלך הדיון בהליך העיקרי בת.א. 297/90 אוחד הדיון בתיק זה עם תיק נוסף (ת.א. 1799/95), תביעה נגדית שהוגשה על ידי המבקשת כנגד המשיבה. ביום 18.6.02 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי פסק דין בשני התיקים הנ"ל. בפסק הדין הנ"ל חויבה המשיבה בתשלום סך של 200,000 דולר. לאור תוצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ערערה המשיבה על פסק הדין הנ"ל לבית המשפט העליון.

4.        עובר להגשת הודעת הערעור הנ"ל, הגישה המבקשת בקשה לשחרור ערבויות וביטול העיקולים בת.א. 297/90. בבקשתה טענה המבקשת, כי משנדחתה תביעתה של המשיבה בת.א. 279/90, פג תוקפו של כתב הערבות ויש להשיבו לידי כור. הרשמת י' שיצר קיבלה את הבקשה הנ"ל וכאמור לעיל, החלטתה נהפכה על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 28.1.04. בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בכך ש"על פי נוסח כתב הערבות מטרתו הייתה להבטיח תשלום חוב פסוק על פי פסק דין חלוט של בית המשפט" (ההדגשה במקור - ע.א.) ומשהוגש ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אין לראות בפסק דינו של בית משפט זה כפסק דין חלוט ואין מקום להורות על ביטול הערובה שניתנה על ידי כור.

5.        בבקשת רשות הערעור נטען על ידי המבקשת, כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו טעויות ולכן נתבקש בית משפט זה לדון בבקשה כבערעור ולבטל את פסק הדין הנ"ל. לא מצאתי ממש בטיעון זה. כידוע, עילות התערבותו של בית משפט זה "בגלגול שלישי" הנן מצומצמות, כפי שנקבע בפרשת חניון חיפה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). איני מוצאת כי המקרה שלפני מצדיק את התערבותו של בית המשפט על פי אמות המידה שנקבעו ברע"א 103/82 הנ"ל.

           לאור האמור לעיל, הבקשה איפוא נדחית.

           ניתנה היום, ד' בחשון תשס"ה (19.10.04).

                                                                                                ש ו פ ט ת 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: